בן ימנה ויעקב. נולד בשנת ת"ש (1940) במרוקו, בן שלישי למשפחה בת ארבעה בנים. כשמלאו ליצחק שבע-עשרה שנה עלתה המשפחה לישראל והקימה ביתה בחדרה. יצחק למד בבית-הספר היסודי 'אליאנס' ובבית-ספר תיכון במרוקו. הוא ידע את השפות ערבית וצרפתית על-בוריין.

באמצע חודש מאי 1959 גויס יצחק לשירות חובה בצה"ל והוצב בחיל השריון. הוא סיים טירונות ונשלח לקורס מקצועות טנק ה'שרמן'. יצחק שימש כנהג טנק ונוסף לכך מילא תפקיד מש"ק רישום באפסנאות. בחודש אוקטובר 1961 שוחרר יצחק משירות החובה והוצב ביחידת מילואים של חיל השיריון. בתעודת השחרור נכתב כי יצחק מילא תפקידו במסירות ובאחריות.

בחודש מרס 1988 נקרא יצחק לשירות מילואים פעיל ויצא ליחידתו בהג"א כמאבטח מתקנים. ביום כ"ה באדר תשמ"ח (13.3.1988) נפל יצחק בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו רעיה - רבקה, ארבעה ילדים - יגאל, ענת, סמדר ודורית, הורים, ושלושה אחים - יחיאל, אלי ואברהם.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "יצחק השתלב יפה ביחידה ומילא תפקידו במסירות. לאחר תקופה הוא הועלה לדרגת סמל. הוא השתתף במלחמות ישראל ואותות מלחמות אלו יהיו לכם לזיכרון".